בתם הבכורה של אסנת אסיה ויבגני. נולדה ביום ז' בכסלו תשס"ג (12.11.2002) בעיר חולון. אחות למאיה.

קארין גדלה והתחנכה בחולון. בת מסורה ואוהבת, שכיבדה את אביה ואת אימה, שיתפה אותם בפתיחות בכל פרט בחייה והתייעצה איתם לפני כל החלטה. אשת סוד וחברת נפש לאחותה הקטנה.

גדלה לנערה שמחה, קורנת, טובת לב ורגישה לזולת. ידעה לתמוך בסובבים אותה ברגעים קשים ולהעניק להם חום ואהבה. רבים התחברו אליה, כל אחד בדרכו, ותמיד הייתה מוקפת חברים וחברות. כל אחד מהם הרגיש נאהב, וידע שהקשר שלו עם קארין מיוחד ועמוק.

הייתה דעתנית ושוחרת צדק, עמדה על עקרונותיה, ולרוב השיגה את מה שרצתה. ניחנה בעוצמה פנימית, ביציבות וביכולת ניהול וארגון. הייתה אופטימית, מעשית, וניסתה להוסיף טוב ואור לעולם. האמינה בבורא עולם ותמיד אמרה שהכול בידיו.

למדה בבית הספר "עמל הולץ חיל האוויר" בתל אביב. אהבה את בית הספר ואת המורים. השקיעה בלימודים, התמודדה עם האתגרים שהם הציבו לה, והגיעה להישגים נאים.

במסגרת הלימודים יצאה במשלחת נוער לפולין, פקדה את שרידי הקהילות היהודיות וביקרה באתרי השמדה שהקימו הנאצים ועוזריהם. סיור זה העצים אצלה את הרצון לתרום למדינת ישראל ולביטחונה.

במשך שנים אחדות התנדבה לתפקידי חונכות והדרכה בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", המשלבת ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים לצד נוער מהחינוך הכללי. קארין הייתה דמות מרכזית בתנועה בזכות החיוך הרחב, האווירה הנעימה שיצרה סביבה, הפתיחות והמקצועיות.

קארין הייתה אשת שיחה, והתייחסה בנעימות ובלבביות לכל אדם באשר הוא, ללא דעות קדומות וללא שיפוטיות. הקפידה לאחל "יום נעים" למאבטח בכניסה לבית הספר שבו למדה ולעובדי הניקיון במקום. נתנה מכספה לדרי רחוב (הומלסים) באופן קבוע. למקבצי נדבות שכבר זיהתה, אלה שישבו בפינות רחוב מסוימות, קנתה לא פעם אוכל ושוקולד.

בזמן מגיפת הקורונה (2020-21) עבדה במתחמי בדיקות במסגרת קופת החולים "מכבי". כחלק מעבודתה עזרה לא אחת לאנשים מבוגרים שהגיעו להיבדק ולא שלטו בשפה העברית. נרתמה לתרגם להם את ההוראות ולהסביר את תהליך הבדיקה.

אהבה מאוד חיות מחמד, בעיקר כלבים וחתולים, ומדי ערב האכילה את חתולי הרחוב בשכונת מגוריה. אמרה שהחתולים הם המלאכים שלה. חלמה להרוויח הרבה כסף בבגרותה כדי לפתוח בית מחסה להצלת כלבים וחתולים חסרי בית. גם כשטיילה בחו"ל דאגה לקחת איתה שקית של אוכל יבש למקרה שתפגוש חתול רעב.

קארין חיה את החיים באינטנסיביות, בשמחה, ותמיד הייתה "במרכז העניינים", מעודכנת באקטואליה ובפוליטיקה. בכל יום מיהרה בין הלימודים, העבודה ותנועת הנוער, נפגשה עם חברים, יצאה לרקוד במסיבות ובילתה שעות איכות עם בני המשפחה. טיילה רבות בחו"ל עם משפחה וחברים וגם אהבה לצייר, להאזין למוזיקה ולקרוא ספרים.

במהלך לימודיה בתיכון הכירה את עמית יהודה בן אבידה, ואהבה אותו אהבת נפש. הייתה אהובה מאוד במשפחתו, והוא במשפחתה. הם חלמו להינשא, לגדל חמישה ילדים ולגור בבית פרטי עם חתול.

קארין התגייסה לצה"ל ביום 26.7.2023. על בסיס לימודיה בתיכון עברה קורס מקצועי בבסיס הקריה בתל אביב, נהנתה ללמוד ולצבור ידע, והתחייבה לשירות קבע. שירתה כטכנאית מערכות הספק ובקרה ביחידת להק הציוד של חיל האוויר. התפקיד היה משאת נפשה, והיא הייתה מאושרת ונרגשת כששובצה אליו. תכננה קריירה צבאית.

ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, נסעה עם עמית, לפסטיבל "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים, במרחק כחמישה קילומטרים מרצועת עזה, כדי לרקוד לצלילי מוזיקת טראנס ששניהם אהבו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשש וחצי בבוקר נשמעו אזעקות במתחם הפסטיבל ויירוטי כיפת ברזל נצפו בשמיים. מפקד משטרת אופקים הורה על סגירת האירוע, וכוחות משטרה ואבטחה כיוונו את אלפי המשתתפים ליציאה מהמתחם במכוניותיהם דרך כביש 232.

קארין ועמית מיהרו לברוח מהמקום עם זוג נוסף. הם נכנסו לרכב, ואחרי נסיעה של כמה דקות הכביש נחסם. הם חיפשו מחסה מירי הרקטות המסיבי, והחליטו לצאת מהרכב ולהיכנס למיגונית בצומת רעים (מערב). במיגונית שהו כשלושים צעירים.

באותו זמן החלו מחבלי חמאס לחדור לשטח ישראל, ובשעה שבע בבוקר התקבלו במשטרה דיווחים ראשונים שמחבלים יורים על מבלים בפסטיבל. חוליות מחבלים נוספות ארבו למבלים שנמלטו מהמקום והגיעו גם למיגוניות הפזורות באזור.

כשקארין שמעה מרחוק קולות ירי, היא הבינה שהמחבלים מתקרבים גם למיגונית שבה היא נמצאת. כעבור דקות בודדות נכנסו המחבלים למיגונית בירי. קארין ועמית נורו על ידי מחבלים ונהרגו.

רב-טוראי קארין שוורצמן נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותירה אחריה הורים ואחות.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.

ספדה לה אימה: "קארין שלי, ילדה שלי. כולנו זוכרים ואוהבים אותך. כל יום הוא יום הזיכרון. הכאב עצום, החוסר שלך פועם בי עם כל נשימה והלב מדמם. תודה לך שהיית חלק מהחיים שלנו ונתת לנו אהבה, חום וחיוך. השארת בנו אור כדי להמשיך לחיות".

ספד לה ידיד קרוב: "היית נשמה שפלטה אור גם בחושך. תמיד תישארי אחת מהאנשים האהובים עליי בעולם הזה. את הנשמה היחידה שהרגשתי שאני מכיר אותה מזמן. תמיד שידרנו על אותו התדר. לאב יו, קארליק".

קארין מונצחת בדרכים שונות:

יין לבן המורכב משישה זני ענבים, כולם מבציר 2023, יוצר לזכרה של קארין. כמו כן, יין אדום המורכב מקברנה ומורבדרה יוצר לזכרם של קארין ועמית, בן זוגה.

תלמידי תיכון "אמית באר טוביה" הכינו בתים מקרטון לחתולי רחוב, כפי שקארין נהגה להכין, וכן שקיות אוכל לחתולים, שעליהן הוטבע המשפט שנהגה לומר: "למה שלא יהיה טוב? הכול בסדר".

הוריה של קארין קעקעו על גופם ציור של שני חתולים, שקארין ציירה במתנה לבן זוגה.

לזכרם של קארין ועמית נכתב השיר "שתי נשמות". כתבו ושרות: מעיין בן שלום והדר שטראוס. ניתן להאזין לשיר ביוטיוב, ואלה מילותיו: "היא רצתה לנשום את הרוח / את אוויר השדה הפתוח / לצד אהובה היחיד / עד שהמוות יפריד. // היא יכלה לרקוד שם שעות / ללא מעצורים וגבולות / עד שהשמש שקעה / היא לא עצרה לדקה. // ואולי זה חלום / אתעורר ואבין / כלום לא קרה / נשמתך התנדפה באוויר / והלב נקרע. // הכול נקטע / יריות באוויר, היא נפלה / גוף שרוע על האדמה / עולה לשמיים והופך לנשמה. // בליבה בערה עוד תקווה / שמישהו שומר, שמישהו ישמע. / הם רצים בשדות קדימה / חושבים על הבית ועל אימא. // שתי נשמות לא הצליחו לשרוד / עלו לשמיים עם המלאכים לרקוד. / שתי נשמות ביחד תמיד / למעלה בשמיים אף אחד לא יפריד".

קארין מונצחת באנדרטת חיל האוויר שבהר הטייסים.